<h1>פסקי או"ז סימן צ'</h1>
<h2>דף לד.</h2>
החרצנים והזגים של גוים אסורין ואיסורן איסור הנאה דברי רבי מאיר, וחכמים אומרים לחים, פירוש תוך שנים עשר חדש, אסורין. אחרי י"ב חדש מותרין. שמרים של גוים אחר שנים עשר חודש מותרין. התיר רבינו אפרים זצ"ל פת שנתחמץ בשמרי גוים אחר חנוכה. שמחנוכה ואילך אינם מחמיצים אלא בשמרים המיובשים בחמה עד שהם כחרס ונפרכין כמו עפר. וכשמחמיצין בהם צריכים להניחן בחמין כדי להחזירן לקדמותן שיהיו לחין. ושוב התיר אפילו פת שנתחמץ בשמרים לחים, כגון קודם חנוכה אע"פ שיש בשמרים טעם יין הואיל ואין בעיסה טעם יין. וחרצנים שהם מאכל אפילו יבשו, תוך שנים עשר חדש אסור לצלות בהם בשר. ע"כ דבריו. ונחלקו רבינו שמריה זצ"ל ורבינו אברהם זצ"ל עליו אפילו בראשונה, ולא התירו פת שנתחמץ בשמרי גוים עד אחר שנים עשר חודש. ורבינו תם זצ"ל אומר דדוקא שמרים שנתמדו שרי אחר י"ב חודש, ויותר מתייבשים מעצמם אחר י"ב חדש ממה שמתייבש בחמה. אבל שמרים שלא נתמדו אסורין לעולם. ומשום הכי נ"ל שכל הפת של גוים שבמדינות שלכם אסור אפילו לאותם שאינן זהירין בבישולי גוים, משום שמרים.
